יום שבת, דצמבר 03, 2005

היום אני נוסה לכתוב בלי מילון. זה בוחן קטן כדי לגלות את הפרטים נוראים על מה שאני למעשה לא יודעת.

המשפחה שלי יבואו בעוד רק שבועיים וכבר אני דואגת עליו. לאן אני צריכה להביא אותם? מה אעשה איתם? שבע יומים נראה לי להיות שניהם מדי פחות ומדי יותר. אם יהיו כאן אשר או יותר יומים אני יכולה לחשוב על הרבה מקומות שהם צריכים לראות: ירושלים, ימ המלך ומצדה, הכנרת, יד ושם, חיפה. אבל אין לנו מספיק זמן לראות כל את המקומות האלה.

לבחור רק אחד או שתיים מהמקומות זה גם בעיתי כי אין לתל אביב הרבה לראות או לעשות (נו, יש אבל לא עם אימה). אני הולכת ברגל כמעט לכל מקום בתל אביב או אני נוסעת עם אוטובוסים. אימה שלי לא יכולה ללכת ברגל רחוק בלי שהיא מתעייפת והיא מפחדת מאוטובוסים. אני רוצה להראות לאחי "תל אביב צעירה" אבל מה לעשות עם אימה? היא לא רוצה לראות "ת"א צעירה", בחיי, ואני לא יכולה להביח אותה לבד במשך אחי ואני עושים מסיבה בעיר.

הביקור האלה ממש חשוב. אני רוצה, לא אני צריכה, שהם יתרשמו מהארץ שלי --שהם כל כך מתרשמימ שהם ירצו לעשות עליה. אני מכירה את המשפחה שלי ואני יודעת שזה את הרישון והיחיד סיכוי לעשות רושם טוב. האח שלי יחליט "כן או לא" מיד אחרי שהוא יחזור הביתה. לא יהיה סיכוי אחר לשכנע אותו. אימי לא תעבור לשום מקום בלי הבן שלה (אני מצטערת אבל בנים בדרק כלל יותר "משהו" --חשוב זה לא בדיוק את המילה צודקת -- לאימהות מאשר בנות שלהן).

אני רוצה את המשפחה שלי כאן איתי!

links to this post

0 Comments:

הוסף רשומת תגובה

Links to this post:

צור קישור

<< Home


View My Stats