יום שבת, דצמבר 10, 2005

איזה שבוע! כתבתי שניים מאמרים, קיבלתי "פירסנג" בטבור או-אה-או! לימדתי את הקורס שלי והלכתי לאולפן. אולפן היה מעניין מאוד אבל לא מפני שמה למדנו. לא, היה מעניין בגלל המחאה! כמעט חזי מכל התלמידים בשיעור שלנו הלכו למנהלת כדי להתלונן על המורה, רותי, שלנו. ביום ראשון שעבר רותי עשתה התקף בכיתה. היא צעקה בקול גדול מתוך כעס כי הרבה ממינו לא בואים לשיעור בקביעות והרבה מגיעים מאחרים, וכוי. היא בכתה ואמרה שאנחנו לא אוהבים אותה ושאנחנו עדיפים את גילה. נו זה נכון, אנחנו עדיפים את גילה כי היא עושה משאנחנו לומדים מעניין ובדרך כלל היא לא עושה אותו דברים יום אחר יום. ביום שלישי רותי וכולנו דננו על כל מאנחנו לא שמחים עליו ונסינו להסביר אותה למה הרבה אנשים לא שמחים. אנחנו נסינו לתת לה הצעות מועילות וסיפרנו אותה שהיה לא אישית, שאנחנו אוהבים אותה אבל שאנחנו רוצים לדבר יותר, לקבל יותר פוקוס, וכוי. לכל אחד הדברים שאנחנו הצענו היא הגיבה והשיבה, "אבל אתם בכיתה ב ולא בכיתה א, אי אפשר לעשות מה אתם רוצים." היה ברור אותנו ששום דבר לא ישנה.

אז ביום רביעי הסטודנתים הלכו למנהלת. אני לא בתוח לגמרי שזה היה רעיון טוב. המנהלת רסמה את השמות הסטודנטים ומה כל אמר. היא לא נראה להיות "פתוח" ואנחנו חושבים שהיא תתן לרותי כל את השמות המתלוננים. אוי

links to this post

0 Comments:

הוסף רשומת תגובה

Links to this post:

צור קישור

<< Home


View My Stats