אני לא רוצה לצעוק עוד. אחד מהאנשים שכתבו לי שילשום נתנה לי מתנה גדולה. אני עניתי לה במכתב ארוך, שבו סיברתי כמה היסטוריה שלנו ומה את הבעיות עקריות. קיבלתי בחזרה מכתב נחמד. אז קראתי פוסט טוב מאוד בבלוג ירושלים אחד וחשבתי לשלוח את הלינק לליס, את הבחורה שכתבה לי. אחרי קראתי בבלוג תגובה על ליס שמשוך שמחה ממני -- היא לא יותר מאמינה שישראל לא נכון לגמרי ונראה שהיא מבינה יותר על המאבק בין אותנו והפלשתנאיים ולמה שאנחנו נוהגים בדרך שאנחנו עושים. הסברה לאיש אחד בפעם!