יום שלישי, פברואר 21, 2006

לדעתי שהשיעור באולפן שבו אני לומדת כעת הוא יופי, באמת מקסים. אך אני לא מאושרת, בכלל לא, על השיעור שעבר שבו למדתי. רותי היתה את המורה הרעה ביותר ובשיעור שלה למדתי שום דבר. למעשה עכשיו אני מדברת פחות טוב מכשהתחלתי ללמוד באולפן גורדן. אחרי רותי העליבה והשפילה אותי לפני הכיתה גמורה בשבוע 3 לא דיברתי בשיעור יותר. אני לא בוכה בקלות או תכופות עולם רותי הספיקה למשוק דמעות ממני בכיתה. ובכן יש לי פחד גדול לדבר לפני אנשים, ואני רק מתחילה לרכוש מחדש כמה ביטחון עצמי לנסות לדון ולדבר עם אחרים, במיוחד בכיתה. היה לא טעם בשיעור של רותי –אנחנו עשנו אותם דברים יומיומי: תרגילים מהספר. נו, אלא אני יכולה לעשות בבית. בחודשים הראשונים ה3 באולפן מה למדתי אני למדתי בעצמי מבעד קריאה (האריי פוטר –איזה ספר יופי) וכתיבה (אני כותבת בבלוג בינטרנת בעברית). השיעור של רותי היה חבל על הזמן

עד הסטודנטים מהשיעור רותי התפזרו ואני הייתי משתתפת בשיעור החדש אני לומדת שוב. התרגילים שאנחנו עושים בשיעור לא רק מהשפר –כל שבוע אנחנו צופים סרט או חדושות בטלוויזיה, קוראים מעיתונים, ודנים דברים (נו, אני עוד לא דנה שום דבר). יש שיטה לשיעור. כשאנחנו קובלים מלים חדשות אז אנחנו משתמשים אותם שוב ושוב בתרגילים שונים ולכן אנחנו ממש לומדים אותם. לדוגמה, אם נקבל 10 מלים חדשות מהספר אז מסתבר אנחנו גם נקרוא מאמרים מעיתון שבו את המלים האלא נמצאו. יש סבלנות למורה שלנו והיא לא ביקורתיה. היא נוהגת אותנו בכבוד ולא קוראת לנו "ילדים." אף על פי שאני בחורה הכי מטומטומה בשיעור, היא אף פעם לא קראה לי "ילדה טיפשה" בפניי או לפני החברים בכיתה. הלואי שהייתי מתחילה מההתחלה בשיעור האלא....

חבל שיסיים ביום חמישי...

links to this post

0 Comments:

הוסף רשומת תגובה

Links to this post:

צור קישור

<< Home


View My Stats