tag:blogger.com,1999:blog-183220922011-04-22T01:09:34.241+03:00Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.comBlogger281100tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1154193793129402252006-07-29T19:45:00.000+03:002006-07-29T20:31:52.553+03:00אני לא יודעת מה שאני צריכה לחשוב על המלחמה הזאת. התחושות שלי הרבה יותר קיצוני מאשר מה שאני כותבת בבלוג האנגלית שלי. שם אני מנסה לעשות הסברה יואז אני מראה יותר מתון. באמת אני חושבת שאנחנו צריכים לפצוץ בלבנון יותר בתוקפנות ובחמורה<br /><br />כן, אני שונאת שאזרחים בלבנון ייהרגו אבל עם אנחנו לא נפחוס את ההזבוללה --ממש לפחוס אותה, אז אנחנו נימצא עצמנו בשנה יותר או חמישה שוב במלחמה איתה ולהן יהיו הרבה נשקים גדולים ומסוכנים שאין להם עכשיו<br /><br />לא חשוב לי מה שה"עולם" חושב עלינו --העולם יגנה אותנו ויהי מה. העולם רוצה למחות את הפעילות שלנו, בסדר. אני מפגינה בפני התגובה שלו. בנקודת מבט שלי אנחנו לעולם לא נשיג אישור מהעולם. אנחנו חייבים להגן עצמנו ועם נחכה עד העולם יסכיר איתנו אז אנחנו נסוקל מהמפה. ישראל היא צריכה לנקוט לאיזה מדידות שהן יהגנו אותנו<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-115419379312940225?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1150830474282059992006-06-20T21:52:00.000+03:002006-06-20T22:07:54.673+03:00יום הולדת שלי היה עסוק מאוד. קיבלתי את התעודת מעבר, הלכתי למיישר שיניים, דיברתי עם אמא שלי, ניקיתי בדירה --אבל לא מדי, עניתי לדואר אלקטרוניים, נפגשתי עם תלמודים ודברים אחרים<br /><br />אני ממש שמחה שאני שנה אחד יותר-- צעיר<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-115083047428205999?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1150749085483568792006-06-19T23:08:00.000+03:002006-06-19T23:31:25.676+03:00יש יומים כשאני מבינה שאני אלמד את עברית ואדבר בשטף ויש אחרים כש....היום ההגשות נבללו. הידידה שלי, שרה, אמרה שאני יודעת הרבה יותר מלים מאותה. נכון. אבל היא יכולה לדבר ואני עוד לא<br /><br />אך אני מדברת כל כך יותר טוב מטרם. ואני לומדת הרבה הרבה פועלים חדשים<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-115074908548356879?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1150569257680712712006-06-17T21:13:00.000+03:002006-06-17T21:35:52.703+03:00אני חושבת שאני מראה כאילו אני ישראלית. למה? נו. כל הצוהוריים ישבתי בחוף לבד וקראתי הארי פוטר 2 ואף אחד לא הפריע אותי. בקיץ שעבר היה אי אפשר רק לשבת בשלום מפנה שכל זמן בחורים (שלא נעימים( נסו לשכנע אותי שאני צריכה לדבר איתם או לתת להם את המספר של הפליפוני וכוי<br />הבנות הישראלות שישבו לבד הן נעלמו מהבחורים האלה וקראו או חשבו בלי הפרעות. סןף סוף אני לא מראה כאמריקאית או תירית. אני מראה ישראלית! איזה יופי<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-115056925768071271?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1148531755049157942006-05-25T06:54:00.000+03:002006-05-25T07:53:42.943+03:00אני ער. אני קמתי ב 5 בבוקר הודות לחתלתול חוץ שבכה בלי להפסיך. החי קטן בכה כשאני הלכתי לישון ב12, העיר אותי ב2, ב3, ב5. אני לא יודעת כצעד משהו כך קטן יכול להקים רעש גדול כזה. סוף סוף קמתי והלכתי בחוץ כדי לחפש אותו ולגלות מה קרה ועם אפשר לעזור אותו. כמובן הוא לא בכה כשאני הגיעתי ברחוב. אוי. אני האכילתי כל את החתולים ברחוב בסביבה אבל לא גילתי באיזה מקום שהחתלתול הסתיר. חזרתי לדירה שלי, הכינתי כמה קפה, התיישבתי ...ושמעתי את הבכי שוב. חבל<br /><br />אני שונאת בלוגספוט. המערכת הזה לא מעודד לכתוב בעברית. יש מגיש לבלוגים שעובד יותר טוב?<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114853175504915794?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1148330376071969012006-05-22T23:38:00.000+03:002006-05-22T23:46:22.770+03:00אני לא כתבתי הרבה כאן בזמן האחרון. יש לי הרבה תירוצים אבל באמת אני רק עצלנית. אני אוהבת את המורה שלי באולפן. גילה עושה דברים ממש מעניינים. אני לא מרגישה כך מתומתמת ואני לא מפחדת שהיא, בנגודלכך לרותי, תלעוג לי. היא מורה מיוחדת ובשבוע הבא היא תתחיל את השיערים חצי שעה לפני שהם מתוכננים כדי לעזור כל אחד מאנחנו שצריכים או רוצים עזרה עם הפועלים וכוי. אוי, אני, אני<br /><br />כתבתי מאמר לשיעור וקיבלתי אותו חזרה היום. גילה כתבה שאני צריכה לנסות להיות יותר אופטומיסטית --אבל היא החליף את המילה "ללמד" עם המילה "ללמוד" במאמר שלי. במילים אחרות, היא חשבה שעשיתי תעוט במקום שכתבתי שאני חייבת ללמד בעברית בסתיו. אוי וואוי --לא, היה לא תעוט. כצעד אני אלמד את הקורסים ואעונה כל את השאלות מהתלמודים שלי בעברית אני לא יודעת. מישהו תגיד לי מדוע שאני השכרתי אותו? אני מפחדת מאוד שאני אישכל ואני שונאת להישכל<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114833037607196901?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1147331097375135002006-05-11T09:53:00.000+03:002006-05-11T10:15:21.613+03:00יללה חברים עם תעשו פוסט בבלוג שלכם על <br /><a href="http://www.manalaa.net/">Alaa</a> <br />אתם תעזרו אותו וגם תעשו הסברה טובה לישראל אז תכתבו פוסט קצר ככה<br /><br /> <a href="http://freealaa.blogspot.com/">Egypt</a> do the right thing and <a href="http://freealaa.blogspot.com/">Free Alaa</a> !<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114733109737513500?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1142124158775913032006-03-12T02:19:00.000+02:002006-03-12T03:05:40.956+02:00אני מתחילה אתר אינטרנט כדי לעודד עלייה מהעולם החילוני. אבל חייב לברור את שם הכי טוב. השם צריך להיות קל לבטא (בשביל אמריקניים) וגם מעורר השראה וקליט. אז מה אתם יכולים להציע?! כל אחד ואחד מההצעות יישקל. יאללה<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114212415877591303?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1140636464170091602006-02-22T20:21:00.000+02:002006-02-22T21:53:13.400+02:00לאחרונה אני חושבת על הבעיות של עלייה: למה יותר יהודים מגלות לא רוצים לגור כאן בישראל, למה אין ליהודים חילונים יותר קישור לארץ שלנו, למה הארגונים-נוערים ציונים לא יותר אפקטיבי? בעקר, אני חושבת על כיצד שאני יכולה לעשות משהו לקדם ולהעשיר את הציונות. יש לי כמה מסוגים<br /><br />אני רוצה לפתוח אתר אינטרנט כדי לעודד ולהודיע יהודים חילונים בגלות על עלייה --לשכנע אותם שהם צריכים לעשות עלייה. אני מתלבטת באיזה דרך אני רוצה לסדר ולייסד אותו<br /><br />לדעתי הארגונים ציונים צריכים להשתנות את המסר קצת. הרעיון רומנטי שנערים יבוא לארץ כדי "לבנות את המדינה" ולהיבנת על ידיה לא יותר מתהדים איתם. אבל נערים עוד נמשכים לסיבות אציליות נפשות. הם רוצים להרגיש שהם ישתנו את העולם, שהם עושים משהו גדול וחשוב --אבל בדרך כלל בלי אי נוחות או הצורך לוותר איכות נוחות, נחמדות, וחומריות. נראה לי שמה נדרש, מה יהיה אפקטיבי, יהיה תוכנית שתסביר אותם:<br /><br />א) אתה תעשה שוני גדול בחיים של הרבה אנשים אם אתה תעשה עלייה כדי לעשות הגשמה --יותר על הזה למעטה*<br /><br />ב) אתה והמומחיות שלך ממש רב-חיובות לנו אנחנו צריכים אנשים שהם פרוגרסיבי ומסכילי ואידאליסטי --אנשים כמוך!<br /><br />ג) וואו! יש לנו כל הנוחות של חיים וגם מועדון לילות מקסימים! במלים אחרים אתה יכול כמעט להציל את העולם ולעשות אותו בלי כעב או צער לעצמך.<br /><br />אנחנו רוצים את השילוב הנכון שמכילים אינטרס עצמי, "לעשות טוב," מרדנות, תחושות של דחיפות.<br /><br />תוכניות כהביטט בישביל הומניטי מצליח מאוד בארצ"ב לכן למה לא כאן? יללה, תבוא ותבנה בתים בשביל הבדוי או העניים בישראל! או תבוא כדי לעשות חידוש עירות! גר בקיבוץ עירות ***<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114063646417009160?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1140557881985759442006-02-21T23:37:00.000+02:002006-02-21T23:59:53.320+02:00לדעתי שהשיעור באולפן שבו אני לומדת כעת הוא יופי, באמת מקסים. אך אני לא מאושרת, בכלל לא, על השיעור שעבר שבו למדתי. רותי היתה את המורה הרעה ביותר ובשיעור שלה למדתי שום דבר. למעשה עכשיו אני מדברת פחות טוב מכשהתחלתי ללמוד באולפן גורדן. אחרי רותי העליבה והשפילה אותי לפני הכיתה גמורה בשבוע 3 לא דיברתי בשיעור יותר. אני לא בוכה בקלות או תכופות עולם רותי הספיקה למשוק דמעות ממני בכיתה. ובכן יש לי פחד גדול לדבר לפני אנשים, ואני רק מתחילה לרכוש מחדש כמה ביטחון עצמי לנסות לדון ולדבר עם אחרים, במיוחד בכיתה. היה לא טעם בשיעור של רותי –אנחנו עשנו אותם דברים יומיומי: תרגילים מהספר. נו, אלא אני יכולה לעשות בבית. בחודשים הראשונים ה3 באולפן מה למדתי אני למדתי בעצמי מבעד קריאה (האריי פוטר –איזה ספר יופי) וכתיבה (אני כותבת בבלוג בינטרנת בעברית). השיעור של רותי היה חבל על הזמן<br /><br />עד הסטודנטים מהשיעור רותי התפזרו ואני הייתי משתתפת בשיעור החדש אני לומדת שוב. התרגילים שאנחנו עושים בשיעור לא רק מהשפר –כל שבוע אנחנו צופים סרט או חדושות בטלוויזיה, קוראים מעיתונים, ודנים דברים (נו, אני עוד לא דנה שום דבר). יש שיטה לשיעור. כשאנחנו קובלים מלים חדשות אז אנחנו משתמשים אותם שוב ושוב בתרגילים שונים ולכן אנחנו ממש לומדים אותם. לדוגמה, אם נקבל 10 מלים חדשות מהספר אז מסתבר אנחנו גם נקרוא מאמרים מעיתון שבו את המלים האלא נמצאו. יש סבלנות למורה שלנו והיא לא ביקורתיה. היא נוהגת אותנו בכבוד ולא קוראת לנו "ילדים." אף על פי שאני בחורה הכי מטומטומה בשיעור, היא אף פעם לא קראה לי "ילדה טיפשה" בפניי או לפני החברים בכיתה. הלואי שהייתי מתחילה מההתחלה בשיעור האלא....<br /><br />חבל שיסיים ביום חמישי...<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114055788198575944?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1140281579217488662006-02-18T18:52:00.000+02:002006-02-18T18:57:29.096+02:00אני לא רוצה לצעוק עוד. אחד מהאנשים שכתבו לי שילשום נתנה לי מתנה גדולה. אני עניתי לה במכתב ארוך, שבו סיברתי כמה היסטוריה שלנו ומה את הבעיות עקריות. קיבלתי בחזרה מכתב נחמד. אז קראתי פוסט טוב מאוד בבלוג <a href="http://www.onejerusalem.com/2006/02/17/not-jewish-what-are-you-doing-here">ירושלים אחד</a> וחשבתי לשלוח את הלינק לליס, את הבחורה שכתבה לי. אחרי קראתי בבלוג תגובה על ליס שמשוך שמחה ממני -- היא לא יותר מאמינה שישראל לא נכון לגמרי ונראה שהיא מבינה יותר על המאבק בין אותנו והפלשתנאיים ולמה שאנחנו נוהגים בדרך שאנחנו עושים. הסברה לאיש אחד בפעם!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114028157921748866?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1140208809388051942006-02-17T22:39:00.000+02:002006-02-17T23:10:04.763+02:00היום אני מרגישה עקשנית. התחושה שלי לא מתון היום --עולי מפנה שאני שוב חולה. אני רוצה לסטור את המתנחלים, ואת החמאס (כל אחד ואחד מהם) . קיבלתי שלושה מכתבים מאנשים שחושבים שערבים בישראל לא יכולים לבחור או לעשות שום דבר --הם לא ידעו שיש לנו אזרחים ערבים. הם חשבו שכל מהערבים בישראל פלשתינאיים. אנחנו צריכים לעשות חסברה יותר טובה כי הרבה אנשים בורים גמור על הארץ שלנו ולכן הם ניגודים אותנו.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-114020880938805194?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1137001103670257372006-01-11T18:46:00.000+02:002006-01-11T19:56:57.373+02:00לדעתי מי <strong>ש</strong>מזדהה כיהודי, הוא יהודי. אני יהודיה לפי ההלכה -אימאי יהודיה - ובכל זאות אני חושבת שאני פחות יהודיה מאשר הרבה אנשים שלא נראים על ידי המערכת הדתים כיהודים כי יש להם רק אבא יהודי. אני כל כך חילונית: יש לי ידידים שהולכים לבית-כנסת כל שבוע, שאוכלים כשר, שמתנהגים מכל הבחינים כיהודים אבל יש להם הורה יהודי לא נכון. אני יהודיה והם לא? זה אבסורד דמור!<br /><br />ואין בעולם הרבה יהודים "אמיתים." בארץ שלנו יש יותר פחות יהודים מאשר בגלות. אנחנו עורכים מלחמה נגד הדמוגרפיה בישראל -- המספר של היהודים שב וגדל מדי לאט לעומת מספר להערבים (שהם נוצרים ומוסלמים). לכן למה אנחנו <em>מסתמכים</em> על ההגדרה הכי שמרנית? למה לא מחבקים אבות יהודיים והילדים שלהם? למה עומדים על זה שמומרים צריכים להיות יותר דתים מהיהודי הרגיל שחי כאן?<br /><br />הציונים בנו את הארץ ליהודים והם לא היו דתיים --בכלל לא! הקבוצים פותחו ממטעמים סוזיאליסטים והחלוצים דחו את הדת. רוב הקבוצים היו מקומים חילונים. אנחנו צריכים לחזור לעקרונות החלוצים ולפתוח את הדלת לאנשים שרוצים להיות יהודים.<br /><br />********** כתבתי את החיבור הזה לאולפן והמורה כתבה: "יעל, הרעיונות שלך מאוד מאוד יפים ומעניינים. נהניתי לקרוא את חיבורך"<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113700110367025737?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1136911540826251242006-01-10T18:21:00.000+02:002006-01-10T18:51:30.706+02:00יש יומים כשאני מרגישה שאני מבינה את הכול ושאני יכולה לטפוס מה אני לא מבינה. היום לא אחד מהם. השיעור החדש טוב ואני עדיפה את המורה. אך אני עוד כל כך מתחת כולם --עוד מתחת אנשים ש<strong>נעדרו</strong> מאולפן מאז חודש או יותר. אני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי <strong>להעשיר</strong>. אני מבצעת לא שום דבר באשר <em>לכישורים דיבוריים</em>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113691154082625124?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1136589597437587532006-01-07T00:22:00.000+02:002006-01-07T01:39:39.420+02:00מחר יש לי פגישה עם "הבחור." אני כך חברותי לאחרונה. היום פגשתי עם סבתה דוטי לארוחת צוהריים ואכלנו את החומס הכי טוב בחיי. המסעדה רק סביב הפינה מהדירה שלי. אך אין לי מוסג איך קוראים לה. הדירה שלי הייתה לא ממש מסודר ולכן אפשרתי אותה להיכנס בתוך. הביאת את הכלבה שלה, גני, והחתולים שלי עיינו ממש בה<br /><br />אחר כך הלכתי לבית קפה והסתדלתי ללמוד עברית למרות הבטן המלאה שלי. לא הספקתי לבצע הרבה. כשאני נסיתי ללמוד הידידי, קט, צלצלה אותי ושאלה "אז יש לך תכניות הערב הזה?" לא, אין לי, עניתי ושמחתי לגלות שהיא והבעל שלה התכוונו להגיע לת"א ורצו להתעסף איתי. סבבה! היה כף מאוד<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113658959743758753?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1134407143323800782005-12-12T19:04:00.000+02:002005-12-12T19:30:15.253+02:00אלוהים שלי! נדמה שאנשים קופצים מאנייה בכל מקום שאני מביטה! ראשון יש לנו <a href="http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1132475720361&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull"> מופז </a> מי שנוטש את הלקוד להצטרף את קדימה. אבל יותר בחשיבות לגמרי חצי משיעור שלי קפצו מהקורס! כן, כשהגעתי לכיתה היו שבה רק שבע סטודנטים. איפה כולם? הם בשיעור דבורה עכשיו! או-אה-או! המנהלת נתנה לרותי כל את השמות של המתלוננים (ידעתי אותו!) אתמול והיום קרע נטישה כללית. קורטני חושבת עליו. אני לא יכולה להעביר לשיעור של דבורה כהשיעור שלה יותר קדימה --הם לומדים מהספר הירוק, הספר לכיתה ג והם במחצית הדרך שבו. עולי אני צריכה ללכת להכיתה ב חדשה. או עולי אני נשארת אצל רותי ומקווה לטוב. אוי, אני לא יודעת מה אשיתי<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113440714332380078?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1134370525291053602005-12-12T08:37:00.000+02:002005-12-12T08:56:33.540+02:00עררתי הבוקר הזה עם המילה "לגמרי" בפה שלי. זה הייתה את החשיבה הראשונה שלי וחזרתי עליה שוב ושוב. צרכתי חולמת על המילה וההיגוי הצודק. אני תמיד נוסה לבטא אותה לא נכון. אני חושבת שאני שוב חולה. אני כל כך עייפה ומרגישה שאון לי כוח לעשות שום דבר. אני הולכת לאולפן בגומחה<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113437052529105360?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1134234224272787712005-12-10T19:02:00.000+02:002005-12-10T19:38:08.776+02:00איזה שבוע! כתבתי שניים מאמרים, קיבלתי "פירסנג" בטבור או-אה-או! לימדתי את הקורס שלי והלכתי לאולפן. אולפן היה מעניין מאוד אבל לא מפני שמה למדנו. לא, היה מעניין בגלל המחאה! כמעט חזי מכל התלמידים בשיעור שלנו הלכו למנהלת כדי להתלונן על המורה, רותי, שלנו. ביום ראשון שעבר רותי עשתה התקף בכיתה. היא צעקה בקול גדול מתוך כעס כי הרבה ממינו לא בואים לשיעור בקביעות והרבה מגיעים מאחרים, וכוי. היא בכתה ואמרה שאנחנו לא אוהבים אותה ושאנחנו עדיפים את גילה. נו זה נכון, אנחנו עדיפים את גילה כי היא עושה משאנחנו לומדים מעניין ובדרך כלל היא לא עושה אותו דברים יום אחר יום. ביום שלישי רותי וכולנו דננו על כל מאנחנו לא שמחים עליו ונסינו להסביר אותה למה הרבה אנשים לא שמחים. אנחנו נסינו לתת לה הצעות מועילות וסיפרנו אותה שהיה לא אישית, שאנחנו אוהבים אותה אבל שאנחנו רוצים לדבר יותר, לקבל יותר פוקוס, וכוי. לכל אחד הדברים שאנחנו הצענו היא הגיבה והשיבה, "אבל אתם בכיתה ב ולא בכיתה א, אי אפשר לעשות מה אתם רוצים." היה ברור אותנו ששום דבר לא ישנה.<br /><br /> אז ביום רביעי הסטודנתים הלכו למנהלת. אני לא בתוח לגמרי שזה היה רעיון טוב. המנהלת רסמה את השמות הסטודנטים ומה כל אמר. היא לא נראה להיות "פתוח" ואנחנו חושבים שהיא תתן לרותי כל את השמות המתלוננים. אוי<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113423422427278771?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1133646231464969782005-12-03T21:43:00.000+02:002005-12-04T00:14:55.643+02:00היום אני נוסה לכתוב בלי מילון. זה בוחן קטן כדי לגלות את הפרטים נוראים על מה שאני למעשה לא יודעת.<br /><br /> המשפחה שלי יבואו בעוד רק שבועיים וכבר אני דואגת עליו. לאן אני צריכה להביא אותם? מה אעשה איתם? שבע יומים נראה לי להיות שניהם מדי פחות ומדי יותר. אם יהיו כאן אשר או יותר יומים אני יכולה לחשוב על הרבה מקומות שהם צריכים לראות: ירושלים, ימ המלך ומצדה, הכנרת, יד ושם, חיפה. אבל אין לנו מספיק זמן לראות כל את המקומות האלה. <br /><br />לבחור רק אחד או שתיים מהמקומות זה גם בעיתי כי אין לתל אביב הרבה לראות או לעשות (נו, יש אבל לא עם אימה). אני הולכת ברגל כמעט לכל מקום בתל אביב או אני נוסעת עם אוטובוסים. אימה שלי לא יכולה ללכת ברגל רחוק בלי שהיא מתעייפת והיא מפחדת מאוטובוסים. אני רוצה להראות לאחי "תל אביב צעירה" אבל מה לעשות עם אימה? היא לא רוצה לראות "ת"א צעירה", בחיי, ואני לא יכולה <em>להביח</em> אותה לבד במשך אחי ואני עושים מסיבה בעיר. <br /><br /> הביקור האלה ממש חשוב. אני רוצה, לא אני צריכה, שהם יתרשמו מהארץ שלי --שהם כל כך מתרשמימ שהם ירצו לעשות עליה. אני מכירה את המשפחה שלי ואני יודעת שזה את הרישון והיחיד סיכוי לעשות רושם טוב. האח שלי יחליט "כן או לא" מיד אחרי שהוא יחזור הביתה. לא יהיה סיכוי אחר לשכנע אותו. אימי לא תעבור לשום מקום בלי הבן שלה (אני מצטערת אבל בנים בדרק כלל יותר "משהו" --חשוב זה לא בדיוק את המילה צודקת -- לאימהות מאשר בנות שלהן). <br /><br />אני רוצה את המשפחה שלי כאן איתי!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113364623146496978?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1132956853593482492005-11-25T23:01:00.000+02:002005-11-26T00:30:46.120+02:00היום בניתי כוננית ספרים --נו אחד וחצי. ביום רישון איש מחנות ברחוב ירמייהו יבוא <strong>לתלות</strong> את הכוננית ספרים נגד הקיר. יופי! סוף סוף אוכל <strong>להתארגן</strong>. אימי ואחי יבאו לבקר איתי רק בעוד 3 שבועות והדירה שלי ממש לא יכולה <strong>לחיראות</strong> בבלגן. אימי, היא <strong> מסודר</strong> <em>בצורה כפייתית</em> ואני לא יכולה <strong>לגלות</strong> לך שהבת שלה <strong>עצלנה</strong> <br /><br />מחר אבוא למסיבה. אני צופה להמסיבה ולראות את קט ועדי --ה<strong>מארחים</strong> <br />וכל החברים שלי מאולפן! קניתי הרבה "גינק פוג" להביא להמסיבה --זה היה את המשימה שלי. אולם, בישראל אין הרבה ארוחה טופות ש<em>מזיק לבריאות </em> ולכן טעים מאוד. אההה מה לעשות? יללה, למסיבה!<br /><br />Does anyone know how to make blogger behave semi-normally when you try to do punctuation and characters like () while writing in hebrew? It is driving me crazy!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113295685359348249?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1132343128755124942005-11-18T21:36:00.000+02:002005-11-20T14:45:45.460+02:00בחרתי 10 מילים מהמחברת שלי וכל יום אכתוב משהו עם 10 מילים חדשות כדי לסייע לעצמי ללמוד ולזכור אותם. אז היום אני מתחילה. לדעתי שהמילים אשתמש היום יפקידו תוב עם מה אני רוצה לכתוב עליו: הביקורי להמרכז הבינתחומי.<br /><br />אני ממש <strong>מתלהבת</strong> מ<strong>הזרמנות</strong> לעבוד בשנה הבאה ועולי עוד שנים שם. ביום רבעי כשבקרתי <strong>התרשמתי</strong> מאוד עם כל שראיתי ושמעתי. אני מאמינה שיש <strong>הבנה</strong> תובה בין הדיראקטור ואני על <em>שבו</em> כיוון את ה<em>תוכנית</em> צריכה ללכת. הדיראקטור, נעם, אמר אותי על ה<strong>שנויות</strong> שעשה ושיעשה בעתיד. שוב, התרשמתי<br /><br />ראיתי את הבניין החדש בשביל ה<em>מחלקה</em> ו<strong>במראה</strong> הוא סבבה! אני עוד <strong>מופתע</strong> שהיה אפשר ללכת מבעד לבניין כי הבנייה לא סיימה. באמריקה אי אפשר לעשות מהשו כזה מפני שמפקדים שמשהו נורא יקרוא ויקבלו <em>מביעה משפתית</em><br /><br />פחדתי שאני לא ארצות לעבוד שם אבל <strong>בניגודלכך</strong> אני צופה <strong>להתמודד</strong> את ה<em>אתגר</em> הזה. <br /><br />בסדר, מספיק. עכשיו אני צריכה <strong>להפריד</strong> את הכביסה שלי ולכבס כמה לבנים!<br /><br />**bold words are the ones selected and italicized are words I had to look up<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113234312875512494?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1132214201129315012005-11-17T09:37:00.000+02:002005-11-17T10:00:00.646+02:00אני לא יכולה לגייס את הכוח לכתוב הרבה עכשיו אבל אני מקווה שהערב הזה אכתוב שוב. אתמול נסעתי להמרכז בהרזליה ומתפגשתי עם נעמ. ראיתי את הבניין החדש ואו אה או התרשמתי מאוד. יש לי הרבה חלופות לתפקיד בשנה הבאה ואני חושבת שיש לי מזל. אני רק מקווה שאקבל הצלחה בכל מה אני משתדל לעשות<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113221420112931501?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1131946679031632282005-11-14T07:36:00.000+02:002005-11-14T08:03:46.933+02:00My essay<br /><br /><strong>אנשים כמו יצחק רבין נדירים .רבין היה איש גדול ובחייו היה מפקד במערכות להגן את המולדת שלו וגם היה מפקד במערכה לשלום. נלחם והצטין עצמו בפלמח עד שהכוח נפוזר אחרי ערץ הישראל הקימה . כבר כשמלאו לו רק 32 הפך אלוף. רבין היה אחד ממנהגים הגולים בצבא שלנו.<br /><br />למרות שהתקשה מכיווה שנלחם בהרבה מערכות, רבין ראה שיש חלופיים למלחמה. לרבין היה חלום שיום אחד נאפשר שלום בין עצמנו והשכנים הערבים שלנו. הרבה אנשים התנגנו להדרך שרבין הלך את כף הרגל שלו. כמה מהם סברו ועוד סבורים שיש יותר מדי שונים וקשיים להתגבר כדי להשלים. אחוז גדול מאחרים לדעו ששלום עם ערבים (או עם יהודים) לא מעשי. רבין לא סבר שאין להתגבר עליו. דווקא הקשיים ותלאות שמתחברים עם החפוש לפתרון, רבין האמין שפתרון אפשר. רבין עמד על כך. הוא עמד על האפשרות של שלום והרחבה של חברותי בפני שנאה. <br /><br />אך עולי את החלום של רבין היה יותר מדי מהפכני והעולם עוד לא מוכן לדמות או להגשים <br />חלומות כאלה. היה הודות את החלום הזה, הדבר שהכי יצוגי של מפעל חייו, שרבין התנקש. מותו מכה את הפעילות לשלום קשה מאוד. <br /><br />לפני 10 שנים חסרנו את הכוח להמשיך ללכת על הדרך שם על יצחק רבין. 10 שנים 10 שנים יותר מדי לנהג כאילו שלום הוא לא צריך יומיומיים. שהחלום של רבין מתעלם ממנו, זה חילום להשם שלו, להחיו, וגם לעצמנו. עכשיו, היום, כולנו יהודים וערבים צריכים להתחיל להחיות את החלומו ולחדש את הנסיון לעצב שלום ביחד כדי לסיים כל את השנאים בינינו. אם על נעשה את הזה, כולנו יסבלו. אי אפשר להיכנע או שנאה יזכה. היה לרבין קסם לליבו. אנחנו צריכים קצת מהקסם שלו<br /></strong>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113194667903163228?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1131315459679822142005-11-06T22:54:00.000+02:002005-11-07T00:29:03.256+02:00היום לא הלכתי לעלפן. קמתי מוקדם ובדקתי את הדואר-אלקטרוני שלי ומצאתי שהיו לי הרבה דברים שמיד צרכתי לעשות. לא היתה לי בחירה כי הדברים האלה היו חשוב מאוד. כתבתי את המכתב הרישון המקצוי שלי בעברית --היה לא ארוך אבל זה היה חשוב. עבדתי הכל הבוקר ומתנקתי את הדירה קצת בין משימות <br /><br />יודעים מה שאני שונאת? אני שונאת שאני אף פעם לא זוכרת מילים שאני "למדתי." אני מחפשת את המלים האותן כל יום והן מלים בסיסות. לדוגמה, צרכתי לחפש את המלה "משימות" ואני צריכה להכיר איתה כי חפשתי ולמדתי אותה שוב ושוב בשבועות שעברות<br /><br />אפשר אני לא צרכתי לעשות קמפינג בסוף השבוע שעבר אך איזה כיף! היה סבבה! שלוש בנות, הרבה אוכל, מכונית, ואוהל --יללה! אנחנו שחנו בים המלף --הממממממ לשחות זה לו בדיוק את המלה הנכון כי אי אפשר לשחות במובן רגיל בים הזה. בדרך כלל אני לא אפה במים. בדרך כלל אני שוקעת כמו סלע! איזה כיף!! גם בקרנו מצדה ויש לי הרבה לכתוב עליו --אבל לא עכשיו. מחר אכתוב עליו כשאני לא כך עייפה<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113131545967982214?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1130699994202701962005-10-30T20:03:00.000+02:002005-10-30T21:19:54.256+02:00היום היה כיף. עולפנ היה נורא אבל זה לא בלתי רגיל. הגעתי שם מאוחר ולכן צרכתי לשבת קרוב לבת הכי הרגזה בשיור. היא נגנה על העצבים שלי עד כמעת צעקתי. אחרי עולפן קת, אני, ומריעלה הלכנו למסעדה ואלכנו מרק ולכם (לכם חם) טעים מאוד. היה יפה לשבת ולפטפט עם הבנות! קת ואני אמרו בי למריעלה והלכנו לשוק. אני חושבת שקניות עם מישהו אחר יותר טוב מאשר לבד. כששתיים בנות עורכות קניות זאת נהיית נסיון חברתי מאוד! קניתי רק אגבינות, מלפלפונים, ונענה אך אני תמיד אוהבת ללכת לשוק. קת הייתה קצת עצבנית שעולי יהיה פגוע בשוק אבל אני לא. לדעתי שיש רק סכוי קטן שמשהו יקרא כשאנחנו בשוק ואף עם יהיה פגוע --נו מה לעשות? אני לא יכולה לדאוג על דברים שאני לא יבולה לשלוט<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113069999420270196?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1130528687254109092005-10-28T20:41:00.000+02:002005-10-28T21:47:15.153+02:00יש בלגן גדול בדירה שלי ואני לא יכולה לסבל את הבלגן הזה עוד! מחר אני מנקה את הדירה עם זה יהיה אה הדבר האחרון שאהיה לעשות בחיים שלי. כן, אני צריכה לשטוף את הצלחתות ורצפות ולנקות את השירותים אבל חוץ מזה יש דברים בכל מקום, על כל שטח בכל חדר. אני לא יכולה לעבוד במצב כמו זה. ואני נכלם --חס וחלילה שמישהו יבוא לבקר אותי כשהדירה נראית כל כך נורא!<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113052868725410909?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1130447429195319132005-10-27T21:34:00.000+02:002005-10-27T23:23:38.576+02:00אני כך עייפה שאני יכולה כימעת לנפול. הבוקר הזה קמתי ב7 - אחרי לילה ללא שנה בגלל סירנת משטרות בכו עילך ועילך את הרחוב שלי כל חמש דקות. חשבתי שצרכתי להיות בבר שבה על צהרים כי שמה סופר לי לפני שבועיים. אבל לא ידעתי שמישהו מאוניברסיטה התקשרה אותי אתמול בערב והאשר הודעה בפלפון שלי שאמרה היתה לי פגישה ב 11 <br /><br />אז שמעתי את ההודעה בבוקר על טשה ונטפסתי. אספתי כל את הדברים שלי והלכתי מהר לתכנת רקבת. הרקבת לא תגיעה שם לפני אלף וחצי, מצאתי. טוב ומצוין אני יבוא מאחר ביום רישון שלי. יותר רע, לא יכולתי למצוע את החדר של פגישה כשסוף הגעתי לאויברסיטה. <br /><br />נו, אני יהיר עצמי כי הבנתי קרוב חצי או יותר ממה כל אחד אמר בפגישות היום (כמעת חמש וחצי שעות בפגישות!) וההרצעה שלי הלכה טוב.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113044742919531913?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-18322092.post-1130349684844975302005-10-26T19:34:00.000+02:002005-10-26T21:15:02.513+02:00שלום! היום אני מתחילה בלוג חדש והבלוג הזה הכתבות בעברית. לא חשוב לי שאני לא יכולה לכתוב טוב. בסדר, אני לא יכולה לכתןב או לדבר תוב מאוד(!) אך לדעתי שאני צריכה לנסות לעסות שניהם--זה חשוב. אבל בחיי דברים יהו יותר פשות עם יהיו לי מערכת מקשים בעברית. לעמתי של דבר שיש לי אחד אבל זה לא עובד עם לפטופ.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/18322092-113034968484497530?l=yaeli-in-israel.blogspot.com' alt='' /></div>Yael Khttp://www.blogger.com/profile/15059027467245083815noreply@blogger.com0